עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
4 סיבות למה עדיף לחיות בעיר, ליד פסגת דן
26/12/2018 13:18
Diana Levi
חיים בעיר, פסגת דן

יותר ממחצית מבני האדם בעולם חיים כיום בערים, ועוד מאות מיליונים יהגרו אליהן בשנים הקרובות: עד 2030 חמישה מיליארד אנשים יהיו עירוניים, לפי האו"ם.

לאנשים שחיים במקומות צפופים יש הזדמנויות חברתיות טובות יותר, וגם יותר הזדמנויות עסקיות, גיאוגרפים מצאו שהסיכוי של שני אנשים להיוועד לקפה או משקה או פגישת עסקים תלוי גם בזמן וגם בחלל. מה שמוביל ליותר הזדמנויות והתפתחות של החברה. אילו עוד יתרונות יש במגורים בעיר?

  1. חדשנות

הערים הן מקומות טובים יותר לחיות בהן מהפרברים ולא רק בגלל הנגישות הרבה והתחבורה הנוחה, אלא משום שהעיר היא מוקד מידע, התחדשות וחדשנות, כך טוען גלייזר בספרו "ניצחון העיר", "מומחים וחכמים טענו זה מכבר ששיפורים בטכנולוגיית המידע יבטלו את היתרונות האורבניים. מרגע שאתה יכול ללמוד מהוויקיפדיה באנקורג', למה לשלם את מחירי ניו יורק?" הוא שואל, ועונה, כי גם "עשורים מעטים של טכנולוגיה אינם יכולים לנצח מיליוני שנות אבולוציה. התקשורת החשובה ביותר עדיין מתרחשת באופן אישי". הזדמנויות ומפגשים וזה מתאפשר גם במגורים ב

2. הליכה

אמנם החלום הפרברי כולל לא פעם את האפשרות ללכת ברגל ולחיות חיים בריאים וספונטניים יותר, אבל באופן פרדוקסלי, דווקא החיים בעיר מזמנים את האפשרויות האלה בתכיפות רבה יותר ומגורים בפרויקט שמספק מגורים קרובים לכל מה שחם

3.  עבודה

וזה אחד הגורמים החשובים לצמיחה ושגשוג. קל יותר למצוא עבודה בעיר. הנתונים של הבנק העולמי חד משמעיים: 80% מהתמ"ג העולמי מיוצר בערים.

אחרי שנים של בניית אזורי תעסוקה מחוץ למרכזי הערים, מוקמים בשנים האחרונות, לצד המגדלים במרכז תל אביב והמגדלים של או המגדלים המתוכננים בכניסה לירושלים, גם משרדים ואזורי מסחר שבהם מתמקמות בין היתר חברות סטארט אפ.

4.  ילדים

מה שהיה פעם החלום הכפרי נשען לא אחת על הרצון להעניק לילדים חיים טובים ושלווים יותר. אחרי מלחמת העולם השנייה משכו אליהם הפרברים שהוקמו סביב הערים הגדולות משפחות עם ילדים שחלמו על עתיד פסטורלי ושקט. אך בעשורים האחרונים ההשקעה במרחב הציבורי העירוני, הנגישות והיצע האפשרויות מושכים משפחות בחזרה למרכזי הערים – תופעה שהחלה בעולם והגיעה גם לכאן ואנו עדים לקהילת הורים צעירים שגדלה בקצב מהיר באזורים האורבניים של פנים העיר, שעד לפני כמה שנים אוכלסו על ידי סטודנטים רווקים בלבד.

המגורים בעיר מאפשרים לילדים עצמאות מגיל צעיר. הם יכולים ללכת לחוגים ברגל ולמצוא חברים רבים שגרים לא רחוק מהם. אם הם לא מסתדרים חברתית בכיתתם ניתן להעבירם לכיתה או לבית ספר אחרים, מה שקשה הרבה יותר ביישובים קטנים.



1 תגובות
רחוב ז'בוטינסקי ברמת גן
11/12/2018 11:10
Diana Levi

"ציר ז’בוטינסקי", "דרך ז’בוטינסקי", "רחוב ז’בוטינסקי" או סתם "ז’בוטינסקי"; כל השמות הללו מכוונים לאותו ציר תנועה ארוך ומרכזי בגוש דן, שחוצה שלוש ערים מרכזיות בישראל – רמת גן, בני ברק ופתח תקווה ומתמשך לאורך 9.5 קילומטרים כשתחילתו בצומת "עלית" ברמת גן וסיומו בצומת סגולה בפתח תקווה.


ציר ז'בוטינסקי הוא ציר עירוני במלוא מובן המילה. הוא חוצה מרכזי ערים ששייכות לאזור מטרופוליני צפוף ואינטנסיבי, אבל מעבר לתפקודו כציר תנועה חשוב, משמעותי ובעיקר עמוס, הוא מציג מגוון כמעט אינסופי של שימושים. ניתן למצוא בו מגורי יוקרה כדוגמת פסגת דן לצד מגורים ממוצעים ומטה, תשתיות תחבורה ציבורית, משרדים קטנים וגדולים, תעשייה קלה ומוסכים, חנויות שונות, מסעדות מהודרות לצד אוכל מהיר ובתי קפה, בית ספר גבוה לאמנות לצד חוגי אמנות לשעות הערב ועוד. המגוון מתבטא גם בטיפולוגיות המרובות של המבנים המגדירים את הציר משני עבריו: מגדלי יוקרה של תאגידים, מגדלי מגורים חדישים, בנייני דירות משנות ה-50 וה-60, קניונים פעילים ושלדים של קניונים עתידיים, מבני תעשייה גדולים, מבני מושבה מסורתיים, פארקים רחבי ידיים ושטחים זנוחים ולא מבונים.


המעבר של ציר ז'בוטינסקי דרך שלוש ערים כנראה מקשה על התיאום בניהולו ובפיתוחו. מרבית הרשויות מתחרות זו בזו ועוסקות כל הזמן בהגדלת קופתן באמצעות פרויקטים שמטרתם העלאת ערכי הנדל"ן, תוך התעלמות מהמרחב הציבורי. ואכן, פרויקטי פיתוח עירוניים שסמוכים לציר ז'בוטינסקי, רובם ככולם מסתמכים על נתיב הרכבת הקלה אשר יביא, בתקווה, לעליית ערך הנכסים על ידי הורדת עומס התנועה. עד כמה שידוע, לא דובר על שיתוף פעולה כולל בין שלוש הרשויות ליצירת האחדה בקנה מידה רחב יותר ונראה שלא התבצעה מחשבה מעמיקה על ההזדמנויות אותן מאפשר ציר כה מרכזי ומשמעותי, המאגד ומנקז תנועה של שלוש ערים בישראל. אולם למרות התחרותיות, במציאות הישראלית בה ערים שוכנות צמודות זו לצד זו ובעוד הגבולות ביניהן אינם חד-משמעיים, שיתוף פעולה הינו כנראה בלתי נמנע. כך דרוש כי מתכננים וקובעי מדיניות יחשבו על מסגרות של שיתוף פעולה בקנה מידה רחב, לעיתים אף יותר מהעיר, על מנת להיטיב הן עם התושב והן עם המבקר.


0 תגובות
פסגת דן- שטחים ירוקים בערים הגדולות
08/11/2018 22:39
Diana Levi
שטחים ירוקים

בימינו מתגוררים אנשים רבים בערים גדולות שיש בהן שטח בנוי רב: בניינים, כבישים, כיכרות,מרכזי קניות ועוד. עוברים ושבים ברחובות מוצאים עצמם לעתים קרובות מוקפים המון אדם, מכוניות ואוטובוסים, בתים צפופים ואף אוויר מזוהם. בערים מעטות בעולם יש שטחים ירוקים נרחבים, ואלו נקראות "ערים ירוקות". בשנים האחרונות מבינים את חשיבותם שלהשטחים הירוקים בתוך הערים הגדולות, ולכן כשמתכננים ערים משתדלים לשלב בהן פארקים, שדרות וגינות ציבוריות, בדיוק כמו בפרויקט פסגת דן.

שטחים ירוקים בערים חשובים כי לעתים קרובות האוויר בערים הגדולות מזוהם בפיח, בעשן וברעלים שנפלטים מכלי רכב וממפעלי תעשייה. השטחים הירוקים בתוךאזורים בנויים מסייעים לטהר את האוויר שאנו נושמים, ולכן הם נקראים גם "ריאות ירוקות".השטחים הירוקים מאפשרים לתושבים לבלותאת שעות הפנאי קרוב לבית: לקיים פעילויות ספורט ומופעים פתוחים, לערוך טיולים, פיקניקים ומסיבות ועוד."הריאות הירוקות" מקשטות את הסביבה כמו בפסגת דן. תושבי העיר יכולים ליהנות מתחושה שלמרחב ומנוף ירוק של דשאים, עצים ופרחיםבנוסף לכך, השטחים הירוקים מאפשרים למֵי הגשמיםלחלחל לאדמה ולזרום אל מי התהום, שבהם אפשר להשתמש מאוחר יותר כמי שתייהאו השקיה. סיבה נוספת היא: בשטח הפתוח שעליו נבנתה העיר היו קודם צמחים ובעלי חיים שונים. לאחר שקמה העיר, לעתים לא נותר לבעלי החיים או לצמחים שטחמחיה, והם עלולים להיפגע, לאבד את מקורות המזון שלהם ולהיעלם מהאזור. השטחים הירוקמאפשרים לבעלי החיים והצמחים להמשיך ולהתקיים בסביבת העיר.

על כן, שמירה על שטחים פתוחים היא תחום בשמירתאיכות הסביבה. במסגרת זו, קיימים מספר מודלים של הערכת השטחים הפתוחים לצורך קביעתמדיניות השימור שלהם וסדרי העדיפויות. בשל צפיפות האוכלוסין, במדינת ישראל השטחיםהפתוחים הולכים ומתכלים בקצב מזורז, בעיקר במרכז הארץ. חלק משטחים אלו מוגן בישראלבתכניות מתאר לפי חוק התכנון והבנייה, וחלקם מוגן לפי חוק שמורות טבע וגנים לאומיים. בנוסף, קיימת הכרזה על שטחים חקלאיים, שכל פיתוח לא-חקלאי עליהם מחייב אישור. גם בתוך האזורים הבנויים יש שטחים פתוחים - עורקים ירוקים, לדוגמא ברמת גן בפרויקט פסגת דן. אלה הם הפארקים,הגינות והגנים, והם גורם עיקרי בהבטחת איכות סביבה עירונית.

מקובל לחשוב שהרצליה ורעננה הן ערים בעלות ריאות ירוקות מפותחות, אבל כדאי לבדוק את העובדות. מדירוג הערים הירוקות של "כלכליסט", שבו דורגו 13 הערים הגדולות בישראל, עולה כי מודיעין היא העיר שבה היקף השטחים הירוקים הגדול לתושב בישראל - כ־100 מ"ר לכל תושב בעיר. אחריה מדורגת ירושלים, שנתפסת בדרך כלל כעיר צפופה. תל אביב מפתיעה במקום השישי, לפני כפר סבא ורעננה.


2 תגובות